שימוש קליני בפנו באסטמה

פירוש של NO בנשיפה באסתמה

שיטה פשוטה יותר הוצעה בהנחיות הקליניות של האגודה האמריקאית לחזה לפירוש FeNO:

• רמת FeNO נמוכה מ-25 ppb אצל מבוגרים ופחות מ-20 ppb אצל ילדים מתחת לגיל 12 מרמזת על היעדר דלקת אאוזינופילית בדרכי הנשימה.
• רמת FeNO גבוהה מ-50 ppb אצל מבוגרים או גבוהה מ-35 ppb אצל ילדים מצביעה על דלקת אאוזינופילית בדרכי הנשימה.
• יש לפרש בזהירות ערכים של FeNO בין 25 ל-50 ppb אצל מבוגרים (20 עד 35 ppb אצל ילדים) בהתייחס למצב הקליני.
• עלייה ב-FeNO עם שינוי של יותר מ-20 אחוז ושינוי של יותר מ-25 ppb (20 ppb בילדים) מרמה יציבה בעבר מצביעת על עלייה בדלקת אאוזינופילית בדרכי הנשימה, אך ישנם הבדלים בין-אישיים רחבים.
• ירידה ב-FeNO של יותר מ-20 אחוזים עבור ערכים מעל 50 ppb או יותר מ-10 ppb עבור ערכים נמוכים מ-50 ppb עשויה להיות בעלת חשיבות קלינית.

אבחון ואפיון של אסתמה

היוזמה הגלובלית לאסתמה ממליצה נגד שימוש ב-FeNO לאבחון אסתמה, מכיוון שייתכן שהוא לא יהיה מוגבר באסתמה לא-אוזינופילית ויכול להיות מוגבר במחלות שאינן אסתמה, כגון ברונכיט אאוזינופילית או נזלת אלרגית.

כמדריך לטיפול

הנחיות בינלאומיות מציעות להשתמש ברמות FeNO, בנוסף להערכות אחרות (למשל, טיפול קליני, שאלונים) כדי להנחות התחלה והתאמת טיפול לשליטה באסתמה.

שימוש במחקר קליני

לתחמוצת החנקן הננשפת תפקיד חשוב במחקר קליני, וסביר להניח שתסייע בהרחבת הבנתנו את האסתמה, כגון הגורמים האחראים להחמרות האסתמה ואתרי ומנגנוני הפעולה של תרופות לאסתמה.

שימוש במחלות נשימה אחרות

ברונכיאקטזיס וסיסטיק פיברוזיס

לילדים עם סיסטיק פיברוזיס (CF) יש רמות נמוכות יותר של FeNO בהשוואה לקבוצת ביקורת תואמת. לעומת זאת, מחקר אחד מצא כי לחולים עם ברונכיאקטזיות שאינן מסוג CF היו רמות גבוהות של FeNO, ורמות אלו היו בקורלציה עם מידת האנומליה שנראתה ב-CT חזה.

מחלת ריאות אינטרסטיציאלית וסרקואידוזיס

במחקר שנערך על חולים עם סקלרודרמה, נצפתה רמת NO גבוהה יותר בנשיפה בקרב חולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית (ILD) בהשוואה לאלו ללא ILD, בעוד שבמחקר אחר נמצא ההפך. במחקר שנערך על 52 חולים עם סרקואידוזיס, ערך ה-FeNO הממוצע היה 6.8 ppb, נמוך משמעותית מנקודת החיתוך של 25 ppb המשמשת לציון דלקת אסתמה.

מחלת ריאות חסימתית כרונית

FE_NOהרמות גבוהות באופן מינימלי במחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) יציבה, אך עשויות לעלות עם מחלה קשה יותר ובמהלך החמרות. למעשנים נוכחיים יש רמות נמוכות יותר של FeNO בכ-70 אחוז. בחולים עם COPD, רמות FeNO עשויות להיות שימושיות בקביעת נוכחות של חסימת זרימת אוויר הפיכה וקביעת תגובת גלוקוקורטיקואידים, אם כי הדבר לא הוערך בניסויים אקראיים גדולים.

אסתמה של גרסת שיעול

ל-FENO דיוק אבחוני בינוני בניבוי אבחנה של אסתמה מסוג CVA (Cough variant astma) בחולים עם שיעול כרוני. בסקירה שיטתית של 13 מחקרים (2019 חולים), טווח הסף האופטימלי עבור FENO היה 30 עד 40 ppb (אם כי ערכים נמוכים יותר נצפו בשני מחקרים), ושטח הסיכום מתחת לעקומה היה 0.87 (רווח בר-סמך 95%, 0.83-0.89). הספציפיות הייתה גבוהה ועקבית יותר מהרגישות.

ברונכיט אאוזינופילית לא אסתמטית

בחולים עם ברונכיט אאוזינופילית לא אסתמטית (NAEB), רמות האאוזינופילים ו-FENO בכיח נמצאות בעלייה בטווח דומה לזה של חולים עם אסתמה. בסקירה שיטתית של ארבעה מחקרים (390 חולים) בחולים עם שיעול כרוני עקב NAEB, רמות הסף האופטימליות של FENO היו 22.5 עד 31.7 ppb. הרגישות המשוערת הייתה 0.72 (רווח בר-סמך 95% 0.62-0.80) והספציפיות המשוערת הייתה 0.83 (רווח בר-סמך 95% 0.73-0.90). לכן, FENO שימושי יותר לאישור NAEB, מאשר לשלילתו.

זיהומים בדרכי הנשימה העליונות

במחקר אחד של חולים ללא מחלת ריאות בסיסית, זיהומים ויראליים בדרכי הנשימה העליונות גרמו לעלייה ב-FENO.

יתר לחץ דם ריאתי

NO מוכר היטב כמתווך פתופיזיולוגי ביתר לחץ דם ריאתי (PAH). בנוסף להרחבת כלי דם, NO מווסת את התפשטות תאי האנדותל ואת אנגיוגנזה, ושומר על בריאות כלי הדם הכללית. מעניין לציין, שחולים עם PAH סובלים מערכי FENO נמוכים.

נראה כי ל-FENO יש גם משמעות פרוגנוסטית, עם שיפור בהישרדות בחולים שחווים עלייה ברמת FENO עם טיפול (חוסמי תעלות סידן, אפופרוסטנול, טרפרוסטיניל) בהשוואה לאלו שלא. לפיכך, רמות FENO הנמוכות בחולים עם PAH והשיפור עם טיפולים יעילים מצביעים על כך שהוא עשוי להיות סמן ביולוגי מבטיח למחלה זו.

תפקוד לקוי של הריסים הראשוניים

רמת NO באף נמוכה מאוד או נעדרת אצל חולים עם תפקוד לקוי של הריסים הראשוניים (PCD). השימוש ב-NO באף לצורך בדיקת PCD בחולים עם חשד קליני ל-PCD נדון בנפרד.

תנאים אחרים

בנוסף ליתר לחץ דם ריאתי, מצבים אחרים הקשורים לרמות FENO נמוכות כוללים היפותרמיה ודיספלזיה ברונכופולמונרית, כמו גם שימוש באלכוהול, טבק, קפאין וסמים אחרים.